אי אפשר לשכוח ו
די קשה למעשה להתעלם,
מהעובדה שפעם אז מזמן
לפני תקופות רחוק מכאן
הוא היה שלם.
שמים תכולים נעלמו ונהיה סגריר,
ילד אבוד, אתה במפולת.
כל מה שנותר ממך עכשיו - שבריר,
שנסחף עמוק
עמוק עמוק
עמוק במערבולת.
כשנשברה המשפחה שלו ו-
כבר לא הייתה לו
חממה,
אבד החשק לבית הספר ו-
כבר לא שבר את הראש
חכמה...
כשביקורת החברה הגיעה ו-
היא הגיעה - אות קין,
הוא הפנה את גבו - מילא,
כבר נשבר לו מהם הזין.
שמים תכולים נעלמו ונהיה סגריר...
אך מה שניפץ התנגדות אחרונה ו-
שבר את רוחו בכאב,
כשטלי שלו, ולא בלי כוונה
שברה לרסיסים את הלב ו-
כבר לא ממש משנה
מה הולך, לאן, עם או בלי,
הסדקים כבר נוצרו,
אפטיות מוחלטת
שבר כלי.
שמים תכולים...
וכשחשב שאת הכל כבר הרס ו-
לא נותר דבר לשבור,
מנורה נשברה כשמדף קרס ו-
משהו ברסיסי הזכוכית,
ציווה לעצור.
כי היה לו במשותף
עם אותם שברים
זאת אי אפשר להכחיש,
ידע שיש דבר אחד נוסף
שהם יוכלו לשבור חיש ו - |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.