ביקום בין
גדול, גבעולי
דורשת דגניך
היום המופלאים
וזה והמלאים
זכרון זכות,
חולף. חובתי
טיפוף טהורה,
ידייך יודע
כלבלוב כיסופייך
למראשותי. לעד.
מוכנית מתחילת
נדרכת, ניצני
סוערת סיתוונית
על עלי
פני. פוקדת
צהלת צחותך.
קולי קרבה
רוגעת. רגיעה,
שלא שסוגרת
תרמסי תענוגותינו.
יולי 1987
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|