רק אתמול בערב ראיתי אותך. הייתי איתך, נישקתי אותך, נגעתי בך.

וכבר אני מתגעגעת.
כל כך מתגעגעת לריח שלך, לליטופים הרכים שאתה מעביר בי.
כמהה כבר שתעביר את שפתותיך האדומות על שלי ותנשק אותי, כמו
שרק אתה יודע לנשק.

אוף, אני לא יכולה יותר. תתקשר, בבקשה תתקשר כבר.
אני צריכה לשמוע את הקול שלך, להקשיב שוב ושוב למילות האהבה
שלך, המילים האלה שגורמות לי להינמס כמו גלידה בקיץ.

איך אפשר ככה? יש בי עודף אהבה. הרבה יותר אהבה ממה שאני יכולה
להכיל.
אני מרגישה צורך עז להעביר קצת, חלק מהאהבה שלי אליך.
אני מתקשרת. כרגיל, זו אני שלא יכולה לחכות.

מקישה באיטיות על שבעת המספרים שיובילו אותי לומר את שלוש
המילים שאתה כל כך אוהב לשמוע.
מצלצל. הלוואי שאתה תענה, ולא מישהו אחר. הלוואי.

"הלו?" כן, זה אתה. סוף סוף.
"אני אוהבת אותך, נסיך שלי" אני אומרת, חיוך בקולי, בליבי ועל
פניי.
"אהובתי... אני כל כך מתגעגע אלייך. אני רוצה לראות אותך. את
יכולה לבוא?"
אוף, ציפיתי לזה... "נסיך מקסים, רק בוקר עכשיו... עדיין
מוקדם..." אני כאילו מהססת, אבל כל כך רוצה.
"זה לא משנה... בואי, אין כאן אף אחד. אני אוהב אותך, את
יודעת? אני רוצה לפנק אותך..."
מילים כאלה נוגעות. "אני צריכה אותך, אהוב שלי. אני אבוא עוד
מעט." אני אראה אותו, סוף סוף.
"אוח, יפה שלי, מלאכית, אני מחכה לך. רק תבואי."
"טוב מתוק. אני מנתקת עכשיו. להתראות..."
"ביי" קולו הנעים עדיין מהדהד באוזניי.

אני הולכת באיטיות לארון הבגדים שלי, מנסה לבחור מה ללבוש.
חולצות, מכנסיים, עירמות בגדים ניצבות אל מול עיני, ואני לא
יודעת מה לבחור. מה ללבוש, הבגד שיעשה אותך מאושר. הבגד שאיתו
תחשוב שאני יפהפיה.

אני בוחרת קודם כל לבנים.
חוטיני אדום. מתלבש יפה על הישבן שלי, שאתה כל כך אוהב לנשק.
והחזיה האדומה שלי. אתה אוהב אותה. אתה אוהב אותי בתוכה.

מעליהם אני אלבש את הגופיה שקנית לי, והג'ינס שאתה אוהב.
ככה תאהב אותי הכי. אני רוצה להיות יפה בשבילך, הכי טובה
בשבילך.
אני כל כך אוהבת אותך.

אני יוצאת מהבית, הלב שלי פועם חזק בתוכי, כמו כבר שבוע שלא
ראיתי אותך.
תשוקה בוערת בי, התשוקה לגעת בך, לנשק את כולך, מלמטה ועד
למעלה בלי להחסיר שום פרט.

אני צועדת 600 צעדים מביתי לביתך, אני סופרת את השניות עד
שאראה אותך.
שפתיי כבר כמהות לנשיקה שתבוא, לשפתיים שתפשק לקראתי וללשון
החמימה שתחדור לפי ותרקוד עם לשוני.

כמה דקות שאני הולכת. אני רואה את הבית שלך. אני מגבירה את
מהירות צעדיי, עדיין סופרת אותם.
אני מגיעה לסף הבית. נוקשת קלות בדלת, ואתה פותח אותה במהירות.
אתה לא לבוש.

חיוך רחב מטפס אל פניי, עולה אל שפתיי. חיוך של אושר. אני
נכנסת, חולצת נעליים.
אתה מחייך גם, תופס את מותני בשתי ידיך ומקרב אותי אליך.
אתה מתסכל עמוק-עמוק אל תוך עיניי, ולוחש לי ברכות "אני אוהב
אותך".
"גם אני אוהבת אותך", אני אומרת. אתה מקרב את פניך אל פני, אני
עוצמת עיניים.

אתה מנשק אותי, כורך את שפתיך סביב לשוני, עוטף אותי ברכות
שאני כבר רגילה אליה, ובכל זאת- מגע כזה מעביר בי זרמים בכל
פעם מחדש.

"התגעגעתי אליך..." אתה לוחש. נושף ומעביר את לשונך באוזני.
"אני רוצה אותך, נסיכה..." אתה מרים אותי בשתי ידיים, מוביל
אותי באביריות אל עבר מיטתך.
אתה מניח אותי עליה, מתיישב לידי, ומתחיל להפשיט אותי.
באיטיות, שולח ידיים אל עבר הגופיה, מתחיל להוריד אותה. כשאתה
מסיים, אתה מניח אותה על הרצפה.
אתה מפשיל את הג'ינס מעליי, מגלגל אותו אל עבר הרצפה.
אני נשארת בחזיה וחוטיני. אתה הופך אותי, משכיב אותי על הבטן,
מנשק את הישבן שלי.
אתה מעביר את הלשון שלך עליו, ואז שוב הופך אותי. מוריד לאט את
החזיה.
זורק אותה אל הרצפה, ורוכן לנשק את פטמותי, שכבר זקורות מכמות
התשוקה הבוערת בי.
אתה מעביר את לשונך עליהן, מסביבן, מתנשק איתן כאילו היה
השפתיים שלי.
ואז עולה שוב אל שפתיי האמיתיות, ומעניק לי נשיקה מדהימה.

אתה מפשיל ממני את החוטיני, ואני מפשקת את רגליי, להקל עליך.
אתה יורד באיטיות למטה, מחדיר אצבע אחת אל תוכי.
אתה מרגיש ברטיבות ובחום הלוהט הבוקע ממני.
אתה מנשק את שפתותי האחרות, מחדיר את לשונך אל הפתח הכמה אליך
נואשות.
אתה מלטף אותי מבפנים, עם פיך, ובינתיים מעביר את אצבעותיך על
בטני.
אתה מוציא את הלשון מגופי, מעביר אותה אל הדגדגן.
אתה משחק איתו, נוגע-לא נוגע, מנשק, מלקק, וגופי רוטט.

אני רוצה שתבוא אל תוכי.
איברך לוהט וזקור, כאילו מבקש להיכנס.
אני מתיישבת, משכיבה אותך על המיטה.
עולה עליך, עומדת על הברכיים.
אני רוכנת מעט קדימה, מנשקת את איברך המתוק, אליו גופי עורג.
מעבירה את לשוני עליו.

אני מתרוממת מעט למעלה, ואז מתיישבת עליך, איברך נכנס אל
תוכי.
אני מרגישה אותך בתוכי, עוצמת עיניים.
אתה פולט אנחה שקטה.

אני מניעה את אגני מעלה-מטה, מתרחקת מעט וחוזרת,
ואתה נכנס אל תוכי בכל פעם מחדש, וזה כל כך טוב.
אני פוקחת עיניים, ומסתכלת אל עומק עיניך החומות, עיניים
אוהבות וטובות.
אתה מחייך, ושוב גונח, אני מתקרבת אליך, ואתה נושף באוזניי.


אתה גם תורם, מרים את גופך ומוריד לפי הקצב,
גורם לי להרגיש את כל אורכו ועוביו של איברך התוכי.
אני מרגישה שהשיא קרב.
אני מניעה את עצמי קצת יותר במהירות, מלטפת אותך ואתה מלטף
אותי.

שנינו גונחים בקול, נושפים ונאנחים, עוצמים עיניים, לוחצים
ומרפים.

השיא מתקרב, אני מרגישה זאת. אני רואה גם על פניך.

עוד קצת, חמש שניות יעברו, ושנינו נגמור. יחד.
עוד קצת.

חמש... ארבע... שלוש... שתיים... אחת...

נגמר. האורגזמה הגיעה אל שנינו יחד, שנינו שוכבים מעולפים על
המיטה, רטובים מזיעה, חמים ומאושרים.

התגעגעתי אליך.