אתמול היה לי ממש כיף - באת אלי, הינו קצת לבד וזה היה קליל
ונחמד, ירדנו למטה, ראינו קצת "המורדים"...ואז עלינו למעלה כדי
להתבודד קצת.
התחלנו להתחמם ואתה המשכת גם אחרי שביקשתי שנפסיק. אז אולי לא
ביקשתי בתקיפות מספיק אבל הגענו למצב לא טוב אם אני צריכה
להיות תקיפה איתך כדי שתקשיב לי.
איך קורה שאתה לא מקשיב לי? וכשאתה אומר שאתה לא רוצה שזה יהיה
עניין ואתה לא רוצה שזה יבוא בינינו למה אתה ממשיך לא להקשיב
לי כשאני אומרת "לא"?
אני מבינה שאתה באיזשהו שלב לא יכול שלא להסחף, ואם אתה יודע
מראש שאני לא מוכנה להתקדם איתך בצורה כזאת - למה אתה לא שולט
בעצמך? הרי אם אתה לחוץ או מתוסכל מינית זאת לא בעיה שלי - זאת
בעיה שלך וההסחפות, או יותר נכון - איך לא להסחף זאת האחריות
האישית שלך ואני לא מרגישה שאני צריכה להפגע רק בגלל שאתה לא
אחראי מספיק.
אני לא רוצה שתתנצל ותתחיל לבקש סליחה, אני רק רוצה שתבטיח
שכשאני ארצה להפסיק אנחנו נפסיק, שאני לא אצטרך להרגיש כמו
שאני מרגישה עכשיו - חצי רתע חצי אשמה. אם תבטיח ותקיים אנחנו
נהיה הכי בסדר שיש, אבל אם לא - אז חבל.