ערן נבו / על כר דשא |
לצידך,
נושם ריחות בשמים ועור.
מגניב מבט חפוז,
חצוף,
בקימורי גופך,
ביופיך.
כבר לא נער
אבל הלב
נשאר זה
של ילד.
נוגע לא נוגע,
מהסס
ומתכנס.
בסוף נשארנו רק אני
ומבטי,
חפוז,חצוף ומבויש.
סוף מרץ - ענת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|