אלי נביאה / שטיח |
בצורת אבק על בגדים ונותר
ונותר שלי, אולי גם שלך
אבד...
ואולי החיוך הקסום, הכתום
שהופיע מתוך השמש פתאום
אשליה חריפה
חמוצה עמוסה
של אלוהה.
אני לבד וביחד
מרחרחת רצפה
בתקווה למצוא
גאולה
ומחפשת חלון
שאמרו לי שנמצא פה
כי מאחוריו מחכה...
השטיח צהוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|