ארגורן אנטור / זיכרון עצוב |
לא הסתכלת לאחור,
לא חשבת,
לא כיבית את האור
הלכת, לעולם שחור.
הלכת ברגע שהבנתי,
הלכת, לא מה שחשבתי,
עכשיו הכל אחר,
עכשיו הכל חשוך,
עינייך מביטות,
עיניי כבר לא יודעות.
והרוח תחזור,
תחזיר את הימים,
והרוח תחזור,
תזכיר לי ת'שנים-
איתך.
כבר עבר, היום שאחרי,
כבר עבר, הכאב שבי חופר,
לא מבין למה עוד חושב,
לא מבין מה כל כך שונה.
ילדה,
את כל כך תמימה,
עדין לא מבינה-
על העולם הזה,
עוד תלמדי-
כל מה שיהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|