את ואני יחדיו
הוא גורל שנועד,
שאיננו ניתן לשינוי,
איננו ניתן לפיצול,
ממש לא יאומן
מה שקורה כאן...

אולי לא הבהרתי די
כמה צריך אותך בחיי,
כמה זקוק למגעך,
כיצד ניזון מגניחתך,
איך מעריץ את יופייך,
כמה משמעותית נוכחותך,
כמה נפלאה אהבתך,
אפילו באור חששך.

את כמעט כל מה שאפשר לרצות,
את יותר משאפשר לחלום,
את סמל היוולדי מחדש
אל עולם מסתורי שנשכח.

אז אל תפחדי מן העתיד,
רק היצמדי אל גופי,
האזיני לפעימות לבי,
הלכי בתוך נשמתי
ואנשום נשימה ארוכה
למען שנינו באותה אהבה.

9/01/03 ©