לה כלנית אדומה נדהמה
אשר בסבך קרירות החיים
הגיעה בחשכה למערת 4חטאים4
וכה חששה מכבשני סדום ועמורה-
היא רק רצתה לחמם לבה באהבה.
ידעה כי צבעה האדום
ימשוך לסביבתה כחול,
אך מה יכלה לעשות
שאת צבעה לא יכולה לשנות?
היא פנתה לכחול :
"המשך לעגוב רק שנה סגנון
ויהיו לי מלותיך המהוקצעות
כטל מרווה עלי כותרת ביישניות".
פנה הכחול להקציע לשונו
כי למלותיה ציפה בכל מאודו
כי כלניות אדומות וביישניות
תמיד הסעירו רוחו למשוך במכחולו.
17/08/02©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|