הוא אהב אותה מגיל קטן. זה ממש נראה אמיתי.
הוא קנה לה פרחים, מזמן, מכספו הפרטי.
הוא דיבר איתה הרבה והסתכל עליה יותר.
הוא קינא קנאה מרה כשהסתכלה על אחר.
הוא שיחק כדורגל כמו מקצוען, רק כדי שתסתכל עליו.
הוא היה ביישן אבל...שובב.
הוא חשב שהיא יפה, חמודה, וששמה - עדי, הוא שם מקסים.
הוא היה מוכשר, נאה ומדהים.
הוא היה חברותי וניסה לעשות רושם, למרות שלא היה צריך.
הוא היה חכם, הכול בא לו בקלות.
הוא היה נדיב וחסר אנוכיות.
הוא היה עצוב ושונה ומיוחד.
היו לו מלא חברים, אף פעם לא נשאר לבד.
הוא היה...
הוא חי בלי הורים מגיל קטן.
הוא חטף מכות כשהורים עוד היו שם (בלי סיבה, עד שמתו בתאונה).
הוא היה החבר הכי טוב בעולם.
הוא היה ההוכחה לכך שילדים קטנים הם לא סתם.
הוא היה, ישנו ויהיה תמיד שם.. פה.
הוא מת.

עידן, בן 8 לנצח, בית קברות רעננה, חלקה 5, גן עדן