ענת עמיחי / והיא תאהב |
ולילה רדף יום והימים רצו והשקט שלה
לא היה שקט של שלווה פנימית
הוא היה שקט של שתיקות
של אלפי דברים שלא נאמרו.
היא נשכבה מתנשפת העיניים נעצמו מעצמן
הלב פעם בעוצמה
אתה שומע?
היא אהבה איך שנגעת בה
או שרק אהבה שנגעת
או את הרעיון
אף פעם לא אותך
והיא תאהב אהבה של ימים ולילות
וחודשים על גבי חודשים
וחושך ואור ואתה והיא אתה והיא.
אתה תמיד היית, תמיד תהיה אסיר
באהבה שלא נוגעת לך
והיא תאהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|