בנו של אותו כובס עזב את המקצוע,
הוא לא רצה שיזכרו
הא לא רצה שיקשרו
הוא לא רצה שיצביעו
הנה הוא בנו של התלוי.

אך אותה הנערה המאורסה, אשר היתה כבר נשואה
היא לא רצתה שיעזוב
היא לא רצתה שיתרחק
היא לא רצתה שיעלם
עם מתק הלילות המשולשים.

כך הוא נשאר בשולי עכברא, רועה של בהמה דקה
כך רצו האנשים
כך רצו, בהסכמה שבשתיקה
כך רצו יושבי עכברא
שישמור על הצאן, שלא יעיד דבר, שישאר ליד אך זר.

והוא צפה, כל השנים בכל המתרחש, צפה והתלוצץ
באישה המסורה המוסרת נפשה על גופת בעלה
בחכמים הנבוכים, בטלים מנידונים
בצאנו המוגן מפני משלחת זאבים,
על כך אמר: זה הצדיק, זכרותו תגן עלינו.