אתה סיימת (עכשיו) כיתה יב'.
יותר אני לא אראה אותך.
אתה תמשיך בחייך,
תתגייס לצבא,
או שתמשיך בלמודים אקדמיים.
וכן הלאה.
מה שבטוח,
לא תזכור שאני בכלל הייתי קיימת.
אני בכלל לא בטוחה,
שהייתי קיימת בשבילך.
אתה תשכח אותי,
תשכח את זו שהתאהבה בך,
ועדיין אוהבת.
אני,
אמשיך ללמוד באותו הבית ספר,
לא אשכח אותך.
אמשיך לחשוב עליך,
לדמיין את פניך,
ולהיות עצובה.
להיות עצובה,
כי אתה כבר לא כאן,
כי אתה לא חושב עלי,
כי אתה בכלל לא תזכור אותי.
להיות עצובה,
כי יותר,
לא אראה אותך בבוקר,
לא אראה אותך בהפסקות,
לא אראה אותך בכלל.
לי, זה קשה,
כי אני אוהבת אותך בכל לבי,
ולא יודעת איך לעקור אותך משם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.