אם הייתי הולכת ברחוב
ופתאום מתה
לזה שאוהבת
לא היה כלל אכפת
לא היה מזיל
שבריר דמעה
לא היה מיילל
אף מעט
לא היה סופד
בלווייתי
לא מקריא לי מילים אפלות
לא היה מספר
כמה שהייתי
וכמה שאני
כבר לא.
אכן, זה עצוב
שאותו אהוב
לא היה מייחל לשובי
לא היה עולה לקברי
כל שנה
להניח אבן
על מצבתי
אך לא אתלונן
שלא חזה במותי
ולא היה אומלל
קשה להאשים
אותו אהוב
שלא ידע שחייתי
בכלל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.