עת חרב גיזרך אבלע בלאט אל תוכי,
בליל נמהר בו אספור נשמתי.
מונה זמנים רגעים ודקות,
מהרהר בימים אפופי נשיקות.

רואה דמותך חגה באויר מסביבי,
מנסה לנגוע בליבך עם ליבי.
רחוקה כקרובה מתחתי מעלי,
בסך בלעדייך חולפים חיי.

כל יום שחולף עשרים וארבע שעות,
רגע או דקה של שישים שניות.
ארוכים זוחלים בטרוף מגונדר,
בתהייה בהווה וזכרון העבר.

כחפצך עשי בי חרצי את ראשי,
דמי אל כל עבר בלהט פזרי.
סייפני בציפרנייך השחוזות,
ובפגיון כעסך הכיני עד מות.

אהייה כאן בשבילך אם תואבי,
לשאתך ברוך על כנפי ידי.
בנשיקות מחודשות ותאווה עד שחקים,
נכרוך יחדיו שרשרת אוהבים.

אל תרפי את השלהבת,
אש האהבה בתוכי בוערת.
נפשי סדוקה מגעגועים,
כלשערי שמיים עלומים.

אם כל זכרון את לי אהובה,
ניחוח פרח, השימחה התוגה.
עינוג ליבי, מלכת זמנים,
ברנן אלייך חלומותי נושאים.