המכתב
דובל'ה ניגש לתיבת דאר כמעט מכניס מכתב, מתקרב לעבר המצלמה
ונעצר.
מגרד בראש ומתחיל לדבר תוך נפנוף במכתב:
יש מילים שאני לא מבין. בחיי.
למשל לשלשל מכתב. יא-אללה של אליעזר בן יהודה, מישהו יכול
להסביר לי מאיפה באה לו היציאה הזאת? תחשבו על זה.
לשלשל-מכתב.
ניסיתם פעם לשלשל מכתב? זה מגעיל אותי בכלל לחשוב על זה.
זה מגעיל. צריך להיות חולה בשכל כדי להמציא שטות כזאת,
אני לא מצליח להבין מה הקשר בין מכתב לשלשול.
מילא אם זה חרא מוצק כזה, בריא, עם כפלים ובליטות, ואולי אפילו
כמה גרעינים של תירס. למה לא? גרעינים של תירס וארוך, לא סתם,
חרא עם נוכחות. עם זה אין לי בעיה.
אבל שילשול? מימי כזה? באינטרוולים? עם נאדים באמצע, רטובים?
איזה שטות זו?
ואתם יודעים מה? מילא לשלשל איזה מכתב.... למס הכנסה, אגרה
לטלויזיה , שנה טובה לערפאת, מילא...
אבל מכתב כזה? (מסתכל בערגה על המעטפה) יצירת אמנות צרופה,
משחק מושלם במילה הכתובה, סגנון עשיר, מטאפורות אינטליגנטיות,
מבנה צבעוני המשלב תמימות מהולה באכזריות, שהיא, היא הדחף
לשרוד... לאהוב, להיות נאהב?
בחיים! בחיים לא הייתי משלשל דבר כזה!
(מבט מתוסכל)
(פונה לתיבה משלשל את המכתב וחוזר למצלמה)
זין אני מוריד את המים!
(יוצא) |