יצאנו שלוש בנות לסוף שבוע של כיף. אפשר להגיד שבספונטניות
יחסית ארזנו את עצמנו וברחנו מבתים פעילים, מטלות אין סופיות
ונסיונות נואשים לסגור פערים בניירת הקשורה לעבודה. ממילא שום
דבר לא יברח אז מה רע באיזו הפוגה?!
הגענו, אפילו הספקנו לעשות איזה רפטינג קטן על מים לא סוערים
מדי לפני שהתמקמנו בסוויטה נעימה. עברנו את המסלול המצופה מכל
אורח  של אכילה, מנוחה ופינוק על חוף ים רגוע, שקדם ליום של
טבילות בברכות מינראליות כאלה ואחרות. כשאנו מנומנמות ועטופות
בחלוקי מגבת לבנים גדולים, אוחזות כוסות גבוהות של קפה צונן
בהמתנה לטיפול הבא, דוסקסו עניינים די מפתיעים.  
"אף פעם לא!? אני לא מאמינה!"
"אל תאמיני."
"איך זה יכול להיות!?"
"ברור, לא? יצאתי עם כל הגברים הנכונים. משהו אצלי לא בסדר!"
"את באמת יצאת עם גברים משגעים. מה לא היה בסדר איתם?"
"איתם!?"
"כן."
"אולי אצלי?"
"לא. אם העסק לא עובד במיטה, הגבר אחראי לכך."
"את צוחקת!"
"לא. אני מאוד רצינית."
"שמעתי נכון? הלוחמת הגדולה לשויון זכויות מפילה את כל האחריות
לענין רק על הגברים?"
"בודאי. אבל רק בעניין הזה."
"OK אני לא מתכוונת עכשיו להתמקד בהצהרה המוזרה הזאת אבל מותר
לי לשאול אותך מדוע למה ואיך דווקא הם אמורים לשלוט בכל התורה
ולהצליח במלאכתם?"
"ברור, לא!? הם נולדים עם manual ביד" תרמה את מנת הציניות שלה
קרן, חברתנו השקטה.
"הרשי לי לגחך! אלה שלי היה את העונג המפוקפק להיות במחיצתם לא
נולדו עם ספר כזה, לא שמעו על דבר כזה ובאופן כללי היו כל כך
מסוחררים מהצלחתם בתחומים אחרים, שפעלו כאילו הם עדיין מנהלים
איזו ישיבת הנהלה או מובילים איזה פרויקט לקו הגמר."
"מצוין! אז למה אם כך לא גמרת?!"
"הי, בלי ציניות, עכשיו ברצינות, את כבר ילדה גדולה, מה הבעיה
לנווט את הדברים לאן שאת רוצה?"
"את צוחקת נכון?! את תפסת נסיך ואת אפילו לא מצליחה להעלות על
דעתך באיזו מדמנה חיות כל האחרות."
"כשאני החזקתי ידיים עם הנסיך, אתן הייתן עסוקות בלשבור לבבות
לכל הגברים בשכונה, ועשיתן דברים שלא ידעתי שבכלל אפשר."
"בחייך, שוק בשר! וכל בחור שנכנסתי איתו למיטה, תמיד היה מתגלה
בכל מערומיו."
"הרגת אותי!"
"תפסיקי לצחוק!"
"איפה הימים שאבא לקח את בנו לאישה בוגרת שתלמד אותו את כל
התורה???"
"היית רוצה שהנסיך יקח את ניר בבוא היום לאישה מנוסה???"
"השתגעת?!"
"אני מתגעגעת לרעיון בתור אישה לא מסופקת."
"בחייך! מה עם כל החויות של מישושים ראשונים, היצמדויות בפינות
אפילות, ציפיות, התרגשויות, גילויים איטיים?"
"מה יהיה איתך? זה לא קורה ככה אצל כולם. אני נתקלתי בבנים
ששלחו ידיים מיוזעות, למקומות הלא נכונים, השתמשו בעצמה הלא
מתאימה ובתזמון מעצבן."
"איך הם צריכים לדעת לעשות את זה בלי להיכשל בדרך כמה פעמים?"
"שיכשלו כמה שהם צריכים בדרך לביצוע המושלם אבל למה עלי!? את
קיבלת הכל מן המוכן ומאז הוא לא מסיר ממך את העיניים. אני
עדיין בשלב החיפוש אחרי איזה אחד כזה."
"למה את לא יכולה להגיד, לכוון, להסביר?"
"אין עם מי לדבר! הם בטוחים שהכל בסדר. לא איכפת להם! העיקר
שלהם טוב."
"OK אז איך הגעת למסקנה שאצלך משהו לא בסדר?"
"אם להם טוב, לכל העולם טוב ורק לי לא טוב אז מה המסקנה!?"
"תגידי לי, לבד זה עובד?"
"מה קורה לך מאיפה באת עם השאלה הזאת?"
"תתבגרי כבר!"
"אם את במבוכה מעצמך איך את אמורה להצליח עם מישהו אחר?"
"אני לא יודעת, כן נו, זה בסדר."
"אז תראי לו."
את צוחקת?!"
"לא. אני מאוד רצינית."
"אני לא יכולה."
"את נכנסת עם מישהו למיטה ופתאום נופלים עליך מעצורים!?"
"נקח אותה למופע סטרפטיז! היא תקבל שם פוינטר אחד או שניים."
"ממש, מנשים שחושבות שזה סקסי לגלוש על עמוד מהתחנה של הכבאי
אש עם פיפי חלק של ילדה בת שלוש."
"תפסיקי כבר לצחוק!"
"היא הורגת אותי! את מכירה עוד מישהו שקורא לזה פיפי???"
"היא צודקת!"
"יש לי רעיון! שהיא תכתוב את הmanual ותיתן לבחור לקרוא לפני
הפגישה המכריעה."  
"ממש מבריק! אני מעדיפה לקבל עכשיו מסאז'."
"רגע רגע, לאן את חושבת שאת בורחת?"
"באתי לכאן לעשות חיים ולא להזכר בצרות שלי."
איזה צרות?! לזה את קוראת צרות? יש ילדים רעבים באפריקה, אנשים
מתים מאיידס ואת כווווולה אף פעם לא גמרת. את מרוכזת בעצמך
יותר מדי!"
"אני לא יכולה יותר לשאת את הציניות שלך. תרמת בכל השיחה הזאת
שניים וחצי משפטים וכל אחד יותר מעצבן מהשני"
בנות, בנות, יש לי הצעה! אנחנו נמצא לך זין מקצועי."
"זין? על משקל טבח, גנן וגנב?"
"בדיוק, מה שנקרא שמות עצם במשקל "קטל" המציינים עיסוק"
"דעתך נטרפה עליך לחלוטין!"
"למה?! אם את צריכה עיצה בתחום המטבח, תפני במצב האידיאלי
לטבח? גנן יטפל לך בגינה? גנב ישחרר אותך מהונך וזין יעניק לך
מאונו!"
"הי, לגברים שלי לא היתה שום בעיה עם האון! הבעיה שלהם היתה
שהם לא ידעו לעשות איתו כלום!"
ב-ד-י-ו-ק! לכן את צריכה זין מקצועי! אם הוא לא ידע מה לעשות
אז מי ידע!?"
"אני לא מתכוונת לשלם למישהו לשכב איתי."
"מה פתאום! אנחנו, החברות הטובות ביותר שלך נעניק לך מתנה.
אנחנו נימצא עבורך מישהו שידע לקחת אותך לירח וחזרה!"
"בנות, אני עוזבת אתכן לטובת הטבילה הבאה. אתן יכולות להצטרף
אלי או להשאר כאן. הנושא סגור."
ובמילים אלה היא הפנתה את גבה ולא הבחינה במבט הנחוש שניצנץ
בעינינו.