|
שוב עינייך חודרות לתוכי
כשאני מנשקת בך גם את מה שלא ניתן לראות
חולקים מיטה וחצי ושמיכה
בלילות הקיץ
איברייך הנוגעים בי
מתאחדים עם איבריי
כאילו היו חלק מגופי
ובעצם הם הינם
לילות קצרים כמו פעם
מול שעון ומול מראה
ואתה לא מפחד
כי אני אוחזת בך
אם לא נצליח לחלום הלילה אהובי
נחלום ביום אחר
וכמו תמיד השמש תידלק
בלילות הקיץ. |
|
|
מדאיג אותי
לחשוב מה יקרה
לסלוגן הזה בזמן
העיון, שפצור
ומחזור.
אני די חושש
לגורלו.
תגובת מערכת:
ובצדק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.