פעם היו לי חברים שהייתי צוחק לידם ושמח שהם שם,
פעם היו לי חברים ששיחקתי איתם בכאילו, שהכל נחמד, והאמנו,
שבאמת.
היום, עכשיו אני גדול ולבד, לא מבין לאן הזמן רץ, עשה אותי איש
ונעלם, לו, הזמן.
אני רוצה הכל חזרה, ושישאר.
לא רוצה לגדול , לא רוצה ביטוחים ומיסים, רוצה ארטיק ובלון,
סתם כדי להעביר את היום.
אני אפילו לא יודע מה חשוב לחשוב, ומה כדי לרצות, וכבר יגיע
מחר ואני אבוד, כל כך בודד, לו הייתה לי אישה אז אולי אז הייתי
רוצה שנביא משפחה ויהיה לנו ילד ונקנה לו
ארטיק ובלון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.