|
זרם הזמן סוחף אותי אל לתהומות הנשייה
מחשבותיי לא נותנות מנוח לגופתי הרפוייה
תחושת בדידות עוטפת את שארית נפשי
שעונים מתקתקים מכתיבית את קצב מותי
שוב התקופה להשיל את נשמתי קרבה
את שארית העבר אקבור בחורבות מקדשה
בזכרונות האהבה
במגירה עמוקה. |
|
|
מחתרת הפיסיקה
והמתמטיקאים כל
הזמן יורדים
עלינו שאחנו לא
חושבים, שאין
לנו חוש הומור,
שאנחנו לומדים
מקצוע משעמם
ומסריח. אבל
אצלנו נמצאות
בנות שוות לאללה
בעוד שאצלם אין
בנות בכלל! הא!
הא!
חסידי הכימיה
בנקמה מתוקה
במחתרת הפיסיקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.