לכתוב את השם שלך
בכל היצירות הכואבות שלי,
שפנייך ילבינו, מבושה,
לכתוב בגדול, כל שיחה שהייתה,
לראות אם אתה זוכר שהיא התקיימה,

שיסקלו אותך באבנים,
ליד הכניסה לביתי,
והשכנה שלי תכריח אותי
לנקות את הדם,
והחולצה שלך תתלכלך
במה שנשאר,
ואני אתרטב,
ואצרח

לתת לך לחבק אותי מאחור
ולא להרגיש אותך בא,
לעצום את העיניים
לבכות,
הרי הורדים שלי כבר נבלו
הרי הם אתה

לפתוח את הדלת הנעולה,
לחדור אל המפתח,
לצרוח את שמך,
ואז לראות,
אתה לוקח הכל,
ואף פעם לא תחזיר,
להריח את הכל,
לקוות שהזמן, ייתן לי שוב אותי
ולחלום, שעכשיו אתה איתי.