כאן באמצע החיים
אין עבר ,הווה או עתיד
נושמים כדי לחיות
אוכלים כי צריך
שותים את הכאב,
ובוכים בלי דמעות
מתאמצים לחיות.

יושב לי
גוף עם מעט נשמה
עם כנף שבורה לנצח
ושואל "למה לי?"
"יהיה בסדר." הם אומרים
מה הם שחים?
מה הם יודעים?

כאן זה אמצע החיים
קר, מנוכר ומשותק.
מהעולם מרוחק
היני יושב
ללא אוכל ושתייה
השמש מחממת מדבר.
ללא צבעים ובלי צלילים,
חיי מתים.

יושב לי...

לא מספיקה דמעה
אחת קטנה שכן,
כאבי הוא נשמתי
הוא אותי חי
בשמחה עגומה
שכזאת.

יושב לי...


מוקדש לענת הרחוקה כל כך
6.4.2003