בודד בליל

הלכתי בצדי בעקבות
שאת ואני הותרנו
בלילות מתוקים מכאב.

הליל שאל חיקו גלשתי
אינו מסביר פניו כאתמול
כאילו החושך ןהקור
כרתו ברית עם הבדידות
ויפלו יחדיו כחיץ.

זעקנו אני והתן
אל הליל
שנינו מרעב
וההד חזק
אך לא משביע.

ונותרתי הולך
דבק לצלי
לאורך העקבות
שנותרו בי.


במקום שנגמרת
הרפואה מתחילה
אהבות

אהבות מתות זקופות בקיץ
כמו ים בוכה.
צדפות ליבו על כיתפי החוף.

ציפורים נושרות זקופות
בחורף אל גוזלי קיני הזמן.

אוניות מתות זקופות בחושך.
כמו דגים אילמים חוזרים
אל חולות נמלי השתיקה.

ורק החיילים גיבנים ימותו כתרמילים יתומים בקנה התותח
אהבות.השירה