רק שאל רכות הלבנה תביאנו,
שברעננות טל הבוקר תטבילנו,
בעדינות טיפות הגשם תעטפנו
וכנהר איתן תחדור ללבנו.
לבך זעק בשוועו לאהבה
ולבי נצמד לאותה זעקה,
ומי הנהר כקריסטל מסביב
מפרה הרגשות ומצמיחן כשושנים
המפיצות ריח אהבת החיים
גם בשיממון ערבות הקשיים.
מזינים אהבת הנשמות
בתשוקה שנולדה בין הגופות
וכאשר מוסיקת גניחותייך גואה
היא פוגשת באנחה שממני נפלטה
וכאן ניתנת ירית הפתיחה
לביטויי אהבה לפרוץ,
על מיתרי התשוקה לפרוט,
ליצרים ללהוט
ולישותנו נותר רק להמשיך לאהוב.
23/03/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|