בלק קרו / איש רחוב |
הוא עבר בין פח לפח
ובין דירה לדירה
למצוא איזה כדור
שאולי יפסיק לו את הנשירה
וכבר יומיים שהוא לא אוכל
והוא נראה מרופט
וכל אחד עליו מסתכל
ומזיז מיד את המבט
שלוש שנים כבר הוא בלי מקום
שאליו יוכל לחזור בלילות
בחוץ בקושי אפשר לנשום
שלא לדבר על מחלות
ופעם הייתה מישהי שאותו אהבה
אבל יום אחד הגיע אדם
שלא יכל לראות אותו יותר
והעיף אותו ממנה די מוקדם
וקשה לו לראות את כולם מסתדרים
שהוא בקושי מצליח לסחוב
וקשה לו לראות את כולם יורקים
כשהוא עובר ברחוב
והוא חולם על בית
ומישהו שאותו יאהב
והוא מתעורר מזיע
ומוריד עוד נמלה מהגב
והוא מחליט לגמור עם זה
להתאבד ולא עוד
אבל תמיד כשהוא קופץ
בסוף הוא נשאר לעמוד
ויוצאים לו אדים מהפה
שהוא מסתובב לו בקור
והוא רץ כדי להתחמם
ונזהר שלא ליפול לאיזה בור
והוא לא אוכל בכלל
ואין לו מקום שאליו יוכל לחזור
והוא רק יושב ומיילל
"כמה קשה להיות חתול שחור"
ואם אותו אני אפגוש
כשאהיה רחוק או קרוב
אליי אקח אותו
ואעשה לו רק טוב
כי בכל המקומות שבהם הייתי
יבש או אפילו רטוב
גם אני בעצם הרגשתי קצת
כמו חתול רחוב
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|