ישבתי לי משועמם כבשבועות האחרונים, מחפש דרך להפיג את השעמום
ולהכניס משמעות. לא מצאתי. חיפשתי וחיפשתי ועדיין לא מצאתי.
הבנתי שאני צריך שינוי חזק, החבר'ה כבר לא מה שהיו פעם, הבחורה
שאני חולה עליה לא יודעת, הבי"ס סתם דופק לי את החיים, כן ככה
זה.
קמתי כבכל בוקר והלכתי עד שכבר לא יכולתי ללכת. לא זיהיתי את
המקום. השמים היו אפורים, האויר היה קשה לנשימה, כבר לא היו
אנשים והייתי רעב. התיישבתי לנוח ולפני ששמתי לב נרדמתי. קמתי
למחרת בסביבות 5 בבוקר מקול של משאית שחלפה בכביש סמוך. המקום
היה שומם לגמרי, המשכתי ללכת למרות שחשתי כאבים עזים והייתי
רעב. לא הבנתי לאן הגעתי, איך הגעתי ומה זה היה, לא ראיתי סוף.
אחרי שחשבתי במשך כמה שעות הבנתי בדיוק לאן הגעתי. הגעתי
למשמעות החיים שלי, שכבר היו ריקים כמה שנים, והבנתי שאין דרך
מוצא, אני תקוע כאן.