אם חשבתי שאני שווה משהו אז עכשיו אני בטוחה שלא.
אף בן לא שם עליי, אבא ואמא שלי רק רוצים ממני ציונים טובים
ואני
אני רק רוצה חופש!
אין לי חברות ואני נראית זוועה וזאת התעודת זהות שלי.
אבל בכל זאת אני חיה...
אומרים שכל בנאדם מת אבל לא כל בנאדם באמת חי...
זה היום שבו אני מתחילה לחיות באמת!
אבל אני לא יודעת איך לחיות באמת כי לאהוב כבר שכחתי איך.
אז איך אני אחיה?!
אבל יש עוד אפשרות: למות...
אז אתם יודעים באיזו אפשרות בחרתי?
תסתכלו למטה אולי תראו אותי מנופפת לכם לשלום מהגיהנום...