ים המוות הכחול פה משתרע,
ומעל החמה רואה הכל.
מדבר יהודה בחום היום כמתעתע,
חזיונות של אש הינו יגול.
האדמה בלהט שמש משתזפת,
ואשת לוט צופה לסדום.
אך פרוליין לא תסבול בחום העמק,
צהובה היא כחמה שבמרום.

הוי פרוליין, הינני.
שערך וצמתך כחמה.
הוי פרוליין, הנני.
איך חדרו לך גברים לנשמה.
הוי פרוליין, הנני.
יופייך כמדבר קדומים נורא הוד.
וכצמא למים את גופך אחמוד.

הר צפחות מעל העמק משתרע,
וים המוות כענק מעולף בחום.
נחל ערוגות ובקעת הירח,
אל העמק ישאפו כבני מרום.

האדמה בלהט משתזפת,
אך בך אף קרן שמש לא נגעה.
איתך כל יום הוא שנה שמתחדשת,
לו היתי לך החמה.
לו היתי לך החמה.