מעל כולם, בראש ההר,
רכוב אביר על סוס אציל.
שריון זהוב בשמש זהר,
מצביא דגול דמעה מזיל.
קרב קשה, רבים הנופלים.
האוייב מתקדם, מנסה לחדור.
שריון דהוי מדם חללים,
עומד במקומו, לא נסוג לאחור.
דוהר למטה, אל תוך שדה קרב.
שולף החרב אל תוך תוכו.
בתוך התופת נלחם על חייו.
שריון עבה, אך חרב פיפיות חודרת בו.
והחרב ננעצת, מתנפץ בקול הלב.
אשליית השריון לפתע נגוזה.
גייסות הצער מכות באוהב.
היא נטשה, עזבה, ויותר לא שבה.
בודד, כואב, נותר שדה קרב,
בלב המוות שוכב האדון,
הידיים הפצועות אוספות רסיסיו.
בונה מחדש את לב השריון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.