דה דון / ביום ההוא |
ההוראה ניתנה.
זוג מאוהב על הספסל.
המנוע הותנע.
מבחוץ הכל מלבלב.
החרטום התרומם.
פרחים שעושים טוב בלב.
הכיוון - אליהם.
השמש זורחת בגאון.
ממשיך לתקתק - השעון.
לפתע, כתם בחמה,
הוא גדל, מתקרב, מתגברת האימה.
האצבע לוחצת על כפתור אדום,
פצצה נופלת אל תוך עולם של חלום.
כבר אין ילד, פרח, זוג שאוהב,
רק הרס, מוות שכול וכאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|