שירה רוט / ללא שם (למציאות) |
היא לא כל כך למטה כמו פעם.
גם העליות לא תלולות.
משהו גדול ועצום שוב מתפתח ומתהווה בפנים.
שוב אני אבין מה, רק בסוף.
רק תחושה קלה של אלפי חלקים רצים בחלל מחפשים את מקומם,
וילדה קטנה מרכיבה מהם פזל.
מעניין מה עכשיו המח שלי מספר לי, מה עכשיו אני מסתירה מעצמי.
אי אפשר באמת לדעת.
רק להנות מהדרך.
בסוף אני אבין אותה עכשיו רק לעבור אותה ולשים לב איך היא
מרגישה מבפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|