לכתוב על זה סיפור בהמשכים, לתת להכל שם גדול, להכין ראשי
פרקים.
לציין את ההוצאה שהועילה לפרסם את דמעותיי, לחבק אותי, לישון
בזרועותיי.
שנים של שתיקה בוהות בתקרה , הולכים לים למשות את התיבה..
הים. הוא שלי ואוהב ושונא ושוכח.
ושדה אחד אין לו הרבה.. ארבעה אולי ועוד שניים שנובלים. זה לא
הרבה אולי, אבל זה הכל בעצם,
ומי צריך הרבה ומי צריך הכל.
לתפוס את הרגע לקטוף לו עלים ולהאכיל ביין.
להשאר לנצח או לנצח לברוח, להתחזק לבד
ולגלות שגם בשדה הזה לא נשאר כבר שום דבר.
שנים של שתיקה עוררו התשוקה לפרוץ לעולם.
העולם. הוא שלי ואוהב ושונא ושוכח.
ומבול אחד שישטוף את העצב , את הכעס, את הרוע
ויתן לדם חדש לזרום, 120/80 כל כך רגוע.
ויעשה אותך שמח ואותי יותר תמימה -
יעשה חסד ושלום ויתן לחיים שלנו לנוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.