שמעון פיטוסי / על נשים ואבנים. |
שנים ששוחקים בה זרמים
ועמדה תהתה על מה ולמה
איכה אוהביה
עליה קמים?
במקדש על הסלע
רגשו רעידות
הסוגדים מלמטה החלו חוצבים
והוא חש איך לפתע סדקי מחילות
ובכה ושתק, וספג כאבים.
האשה שלבד גידלה את העדר
גילתה במבנה יציאה
ובלילה בלאט נמלטה מהחדר
הותירה אחריה שקיעה
ואת שאותך אהבתי
חיכית שאשן וברחת
לו ידעת איך אותך אהבתי
בעצם ידעת,
ושכחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|