|
בחצות ננטש העמק
ומופקר לגשמים,
לרוחות
בלבו מתפתח נמק
זכרונות של שירים וריחות.
ובבוקר תמיד הוא שוכח
איכה נוצלו משאביו
כשלועג לו ההר הוא צורח
ומבליט
את יפי פרחיו.
וכששמש בוערת בעמק
עציו עוד נותנים מחסה
כשכולם מנסים כבר לברוח
מאלתר הוא חיוך מעושה. |
|
|
כשהיינו
בדולפינריום,
בהתחלה שלי חשבה
שגמרתי, לקח לה
זמן להבין מה
קרה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.