לבוש אנוכי בגדי שבת
יוצא מביתי ובלילי תקווה -
היום חייבת להיות מסיבה
ואם לא - תתפרק כל החבורה,
כי רינונים על כך כבר החלו להישמע.
במרכז הכרמל, במקום הפגישה,
כבר בישרו שאכן יש כתובת למסיבה
והחלה אל היעד תנועת החבורה.
עוד בהתקרבנו לדירה שמענו קולות -
היו אלה``הרולינג סטונס``
שצווחו בפטיפון - כאילו היו קוראים תגר
על תנועות הנוער, ההורה וה"ולס".
הריקודים כבר בעיצומם והאנשים-
על חלקם דורכים ואת השאר רומסים,
המוסיקה חוזרת על עצמה בהעדר תקליטים,
אך למי איכפת - העיקר את העכוז להזיז.
הפנים הרעננות והמאופרות של תחילת הערב
מתחלפים להם באלה המיוזעים ופרועי השיער,
הבנים מנגבים זיעתם במה שמוצאים
והבנות רצות אצות במשמרות לשירותים,
לצורך טיפול יותר יסודי
בתסרוקת יקרה שנהרסה,
לאיפור שנמס ולבושם שנמוג.
אני ובת זוגתי בחדר המדרגות הצנון
המשמש כחדר קירור ואוורור,
אבל גם זאת רק עד ששומעים מבפנים
את צלילי ה- slow של אדאמו המדהים
המושכים את כולם חזרה פנימה
כבכבלי קסם מסעירי לבבות.
שעת חצות הגיעה
ופקעת הצעירים להתפזר מתחילה-
``הרווקים`` שבים בגפם למרכז הכרמל
וממתינים ל``דון ג`ואנים`` שביניהם
שיסיימו לווי הגראציות
וידווחו על ``ההתפתחויות``...
אותה חבורה מגוהצת של ערב יום שישי
נראית קצת עלובה בחצות אותו יום
ולבגדי החג עוד ממתין תהליך שיקום ארוך
עד שיראו שוב כבגדי המלך החדשים.
מופע שבועי זה היה חוזר על עצמו מדי שישי
ללא הסבר מה מושך ``בבית מרחץ`` זה
אך עובדה שאף אחד לא ויתר ...
1975 © |
