את ,ששערך תמיד מופז בקרני שמש
את, שלא יודעת איך ניראה גשם
את, שמבקשת ממני מילים
את, שמבקשת שאפתח את לבי...
בואי נלך יחפים בחוף הזהוב
וגלי הים יציפו וימחקו העקבות,
כי אם תאהבי מה שאראה לך
לא תרצי שאיש ידע- רק אני ואת
ניטול חופן זה של אהבה
ונממשו לפרץ של תאווה.
20/06/02 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.