הרוח פורעת לה את השיער בחוזקה.
האוויר נעשה דליל , דליל מידי במיוחד בשביל האסטמה שלה . היא
משתעלת כמה פעמים , איזה טיפשה אני היא חושבת לעצמה , מי קופץ
מהגג באמצע סופת חול?

הניידת הראשונה מגיעה ברעש גדול .
בטח אחד השכנים ראה אותה שם למעלה והתקשר למשטרה ,כי בשכונה
הקטנה שלה כולם יודעים טוב מאוד מי היא .  לא פעם היא הייתה
בסיטואציה הזאת, בעיקר שהיא הפסיקה לקחת את התרופות . הם לא
הבינו , היא לא יכלה לקחת את התרופות . התרופות שיתקו אותה ,
הפכו אותה לקרטון .

רם הגיע במכונית הכסופה שלו .
הרוח משחקת בשיער שלו כמו שהיא אוהבת, והעניבה שלו מתנפנפת
ברוח. היא לא רואה מהגובה את הבעת הפנים שלו , אבל היא מצליחה
לנחש .
בטח כבר נמאס לו ממנה , בטח הוא כבר מצא מישהי אחרת .
מי בכלל רוצה לצאת אם איזה פסיכית ?

הוא שנא את זה , הוא שנא את רגשות האשם התמידיים שהיא הייתה
עושה לו . לא פעם הוא חשב על להיות עם מישהי אחרת , לא פעם
החברים שלו התחננו שהוא יצא מהטירוף הזה ויכנס למערכת יחסים
נורמלית עם אישה נורמלית ולא עם איזה אישה על תרופות. עכשיו
הוא מתחיל להבין למה התכוונו, והמחשבות מתרוצצות לו בראש כמו
נמלים במרדף אחרי אוכל.

הפסיכאטר המשטרתי , שאותו הכירה יותר מידי טוב, הוציא את
המגפון וקרא לה :"אמת תירדי מהגג ובואי נדבר על זה " נמאס לה
לדבר , היא לא רוצה לדבר יותר .
רם משעין את הטלפון הסלולרי שלו על הכתף ומוציא איזה מסמך
מהכיס. הוא כל -כך יפה , כל -כך יפה שהיא יודעת בדיוק למה היא
התאהבה בו לפני חמש שנים , ורק אלוהים יודע למה הוא התאהב בה
ונשאר איתה חמש שנים .

השיער היותר מידי ארוך שלה מתערטל ברוח , והדמעות שלה מתמזגות
עם כל החול שבאוויר לריקוד מטורף של טנגו , עד שהן נמרכות על
הריצפה לכתם שחור צהבהב.

רם מוריד את העניבה שהיא קנתה לו , מסיר את משקפיי השמש ומסתכל
עליה למעלה . היא נראת כמו מלאך  הוא חושב לעצמו , כמו מלאך .
הוא כל כך אוהב אותה, בטרוף פשוט בטרוף. הוא כל כך אוהב אותה,
אבל הוא רוצה לברוח ממנה רחוק ולהפסיק את כל הכאב הזה שהוא
מרגיש כל פעם שהיא עולה על הגג, או שותה יותר מידי, או לוקחת
תרופות ,או עושה משהו אחר כדי להרוס את עצמה.

הוא מתחיל לעלות במדרגות לכיוון הגג עם כל מדרגה הלב שלו נעשה
יותר ויותר כבד והרגלים שלו יותר ויותר קשות. הוא לא יודע מה
הוא יגיד לה , אולי הוא פשוט יגיד לה את האמת ויארוז את
המזוודה שלו עוד היום. אולי הוא ישקר לה, הוא לא רוצה שהיא
תקפוץ ואחרי שהיא תיהיה שוב על התרופה הוא יעזוב. כן, זה מה
שהוא יעשה . הוא במדרגה השמינית והוא מנסה להחליט על המילים
המדוייקות להגיד ולא מצליח. הוא מתקרב אל האור בקצה המדרגות
ונכנס ללחץ .לאט ,לאט נפתחת הדלת של הגג העינים שלו מחפשות
אותה.

המכתב שהיא השאירה , מעלה בו כל כך הרבה דמעות . הילד שאף פעם
לא בכה , בוכה כמו תינוק עכשיו. הוא מצא אותה על הגג כל כך יפה
, יפה כמו מלאך שכובה על הריצפה . הצוות של מגן דוד אדום הגיע
מאוחר מידי , היא כבר מתה .
היא בכלל עלתה לגג כדי לנשום קצת אוויר אחרי ששתה את כל חפיסת
הוואליום שלה .
"מצחיק" היא כתבה במכתב שלה "אני לוקחת כדור כזה שלוש פעמים
ביום כדי להשאר שפויה , הייתי מצפה שעם כל החפיסה אני אהיה
שפויה לחודש  שלם , אבל רם יפה שלי אני אשאר שפויה לנצח"