המורה נכנסת לכתה וכל התלמידים כבר ישובים...
המורה פותחת את תיקה ומוציאה את רשימת השמות...
"רותם" "נוכח"
"ניב" "נוכח"
"רונית" "היא חולה המורה"
"עומרי" "נוכח"
"שלומי" "נוכח"
"יפעת" "נוכחת, המורה, אני יכולה לצאת לשירותים?" "מהר"
"דנה" "נוכחת"
"אורטל" "פה"
"פאבל" "נמצא המורה!"
"דורית" "נוכחת"
"בן" "נוכח"
"טל....." אין קול ואין עונה.... "טל!...." שתיקה... "טל
אלון!!!"
"המורה? טל אלון לא הגיע לכיתה היום...."
"מדוע? הוא חולה?"   "המורה, טל לא יגיע יותר לכיתה...."
"מדוע? הוא עבר כיתה? בית ספר?"  "המורה, טל נפטר....."
שתיקה.............. שתיקה שנשמעת בקולי קולות......


אתה עדיין מקבל מכתבים.... החדר שלך עדיין כפי שעזבת אותו....
הבגדים שלך עוד בארון... כל פעם שאני פותרת שאלה במתמטיקה,
פיסיקה או מחשבים אני חושבת עליך... על איך שבטח היית עוזר לי
לפתור... ועושה זאת בחיוך רחב...
טל... אנחנו עדיין מחכים לך שתחזור... אפילו שאנחנו יודעים
שלא...
רציתי שתדע שאני מתגעגעת... שהרבה דברים אפילו הכי קטנים
שקשורים אליך שוברים אותי...
אבל בכל זאת אני מתדברת.. ואני נאחזת בכל האושר והזכרונות
הטובים שיעזרו לי להמשיך את קיומך הרוחני בתוכי...
אני אשלים את כל החסר.... אני כבר מנסה...