"שלום... אני שחר!" אמר לי הבחור בנמרצות. "שמתי לב אלייך במשך
כל ההופעה ונורא התחשק לי לבוא ולדבר איתך..."
חייכתי חיוך מרמז. "אני עמית, גם אני קצת בחנתי אותך
מרחוק..."
"מה?!?!?! את יכולה לדבר חזק יותר?" הוא צעק בנסיון להתגבר על
המוזיקה החזקה שברקע...
"אולי כדאי שנצא החוצה ונדבר..." עניתי לו ומשכתי בידו לכיוון
הדלת. לאחר שני צעדים בדיוק חברה שלי עצרה אותי ונתנה לי קריצת
אישור... הרגשתי טוב בנושא כבר...
"אז... נהנית מההופעה? פעם ראשונה שאת פה?את במקרה מלאך מגן
עדן?" הוא לא יכול היה להיות נדוש יותר... חייכתי חיוך מנומס
"ההופעה הייתה אדירה! באמת! אני כל כך אוהבת את המוזיקה שלו..
הוא פשוט גאון... לא החמצתי אף הופעה!" התלהבתי ניסיתי ליצור
את הרושם.
"תשמעי, אני לא עושה דברים כאלה בדרך כלל אבל יש משהו בעיניים
שלך... באמת.. הם הדהימו אותי... אפילו בחושך ראיתי אותם
מנצנצות וזוהרות.. ממש קראו לי..." כבר התחלתי להסמיק... "זה
יהיה מוגזם אם אני אקח את מספר הטלפון שלך?" הוא שאל ללא
היסוס
"וואו אתה עובד מהר... אפילו לא הייתה בינינו את שיחת חמש
הדקות הראשונות" אמרתי לו בנסיון להשמע משעשעת.
"אתה יודע מה.. אני פשוט בדיוק הולכת עכשיו אז אני אתן לך את
המספר... אתה נראה נחמד..." לא יודעת מה חשבתי.. אבל.. הוא
נראה פשוט מדהים!
עבר לו יום... יומיים.. שבוע... שבועיים.. פתאום טלפון!!!
"שלום! הגעתם לסלולרי של עמית אלון, כובשת גברים ידועה מי מדבר
בבקשה?"
"הא הא, גם יפה וגם משעשעת" הקול מהצד השני של הקו אמר..
"מחמאות.. נחמד.. אמממ... מצטערת על חוסר הנימוס אבל.. מי זה?"
שאלתי כאילו שאני לא יודעת מי מדבר...
"זה שחר.. נפגשנו לפני כמה זמן בהופעה.. זוכרת? שיער ירוק
עיניים שטניות..." הוא אמר בחיכום...
"אההה!! שחר! בטח שאני זוכרת... תשמע אני לא יכולה לדבר
הרבה..." רציתי שיחשוב שאני מקובלת...
"רק רציתי לשאול אם תרצי לקבוע משהו ליום שישי..."
"סבבה! תבוא לאסוף אותי מהמזרקה ב-11..."
"סבבה!"
שתיקה.. גיחוך.. ניתוק..התרגשות...שמחה... הפצה... ציפיה...
לחץ... התארגנות... המתנה... הגעה... התרגשות... גיחוך...
שתיקה...
התחלנו לנסוע... "לאן נוסעים?" שאלתי
"את תראי זו הפתעה..."
הגענו למקום כזה... נטוש אבל מדהים.. כל הכוכבים פרושים מעלינו
יש שקט מרגיע.. רק קולות של ינשופים וצרצרים..
הוא פתח את הגג של האוטו ושם את ידו על כתפיי..
"אוי כמעט שכחתי!!!" הוא הוציא מהמושב האחורי נרות וציוד
פיקניק...
כמה חמוד מצידו.. כמה רומנטי...
הוא הביא תותים.. או או.... תותים.. תותים זה סקס.... זו
הזמנה.. מה אני עושה????
"אני מצטערת אם אני נראה ישיר מידי.. זה פשוט מה שהיה
בבית..."
"זה בסדר" למה אני אומרת שזה בסדר זה לא!! זה לא בסדר זה
ל..... ממממממ נשיקה... וואו... הוא מנשק טוב... חם כזה..
רך... אסור לי להכנע! חייבת להציב גבולות! חייבת להתנגד!
להיות... חזקה... לא.. לתת....
"המממ... עשיתי משהו לא בסדר?" שאל..
" לא לא אני פשוט... פשוט..." לא ידעתי מה להגיד...
"אולי כדאי שנחזור..." אמרתי בלית ברירה
"אם זה מה שאת מרגישה" אמר באכזבה...
שתיקה... מבוכה... מתח..... לחץ....
הגענו לשער ביתי. הוא ליווה אותי לדלת.. התכופף לנשיקה....
דחפתי אותו קלות בדחייה מורמזת. הוא הסתכל לי בעיניים, הסתכל
לי על השפתיים, שמע את נשימותיי ו.... שוב.... נשיקה...
"לילה טוב...." אמר בחיוך
"לילה טוב" השבתי
שמחה.... אושר.... ריחוף.... ימים טובים הגיעו!!!!
אך לא תהייה יציאה נוספת.. לא יהיה קשר, לא פעמוני חתונה.. לא
ילדים קטנים רצים בבית ולא קבורה צמודה....
למה??? מפני שהדביל בן 29 ואני רק בת 17!!!!!!!!!!!