יושבת שם, בוכה לה
עומד מולה, מחכה...
מקווה אולי לרגע,
שאתעורר מסיוט מתגשם...
מנסה להסביר,
"לעולם לא תבין" היא אומרת...
"אולי אני עדיין אוהבת..."
קרוע לגזרים, מדמם מבפנים
עומד מולה, מנסה להבין.
משאירה שקית אחריה,
שובל אהבה וגעגועים...
סוגרת את הדלת, והפעם לתמיד.
משאירה מכתב אחריה, קטן וצפוף
"זה לא אתה", היא כותבת...
את ליבו של מי שברת ילדונת?
ומה יש כבר להבין?
אהבתי אותך עד מוות...
אוהב אותך תמיד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.