|
ככול שתתקרבי יותר
תראי את המרחב
כמעיין המתגבר
מתחת לשרב
את לא צריכה להאמין
לא תצליחי לוותר
העולם כולו מזמין
אי אפשר להישאר
הכול עובר
הכול עובר
הכול עובר
השקט שאחריי דומם
כאילו לא היה לפני
הנה עוד פצע מדמם
הנה החיוך שאחריי
בכול יום אני נפרד
בכול יום פוגש באחר
לבסוף נותר לבד
אין טעם למהר
הכול עובר
הכול עובר
הכול עובר |
|
|
אני הבנתי, שאם
אני רוצה
שהסלוגונים שלי
יתפרסמו, אני
צריכה להוסיף את
שמו של בועז
רימר בגוף
הסלוגן, ואולי
גם אני אקבל
תגובת המערכת
(אוי כבוד!)
לוליטה- התחרפנה
סופית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.