חן שמעוני / הצדעה |
ליבי מלא תודה...
פרח קמל והנה הוא שוב פורח
יום עצוב נמוג, אך לעולם איני שוכח
בזכותו, בזכותה, אני כאן ואיני בורח.
זו ארצי מולדתי, אדמה רוויית דם ועצב
מי שחלם, כעת יטה אוזנו בקשב
לו יהי, שרו הם ולב אמיץ פעם בקצב.
אני חופשי וזו ארצי - כן, יום העצמאות היום
ישראל שלי חוגגת בין מלחמה לבין שלום
לא! אין זו אגדה, לא אשלייה, גם לא חלום
הם הנופלים, האמיצים שהביאוני עד הלום!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|