מוטי פרי-מור / מלחמה |
האנוסה מדרכה לרדת.
אי שם באופק אין,
באדמת דוך וצרות עין.
יפליגו ספינות המחשבה,
בעומס תכך ומלחמה.
עם אצבעות קפואות על הדק,
לירות חורשי זימה.
באקורד מר באלץ,
אכול מהירהורי עצבת.
יגלו שחר ומרחבי ארץ,
נש בדאגה מדאבת.
שגעון אין חוק.
פגרים מצוחצחים,
משתוללים עד מות,
במשטר חשכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|