חושך, ואני הולכת לבדי על הכביש השומם
ומחשבותי תקועות איתך,
הן איתנות ורגלי כושלות.
צועדת כשיכורה, צעד אחרי צעד, רגע לפני הנפילה.
ולפתע רעש מוכר מגיע- מכונית
ציפצופים ואורות מתקדמים אלי
ושום חוש בליבי לא חשב לעזוב
כי רציתי להישאר שם ולהרגיש
רציתי לדעת איך זה
רציתי לגעת בכאב
לנשק את המוות
ולפרוח מן העולם
רציתי בכל כולי להיות שם
לא נעתי ממקומי, לא פחדתי
כי החיים מסוכנים הם יותר
אז נשארתי
עצמתי את עיניי
וחיכיתי,
וחשבתי עלייך,
שלעולם לא נהיה שוב כאחד
וחיכיתי,
וידעתי
בלעדייך עדיף לי לבד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.