השעון מכה עשר פעם. אין זו בעיה, אני מוכן כבר רבע שעה. אמנם
ויתרתי על ארוחת הלילה, אבל העיקר להיות מוכן בזמן. חוצמזה לא
יזיק לי להוריד איזה עשרים קילו מהכרס...
המפלס התחתון הוא לא בעיה גדולה כל כך. כעשרים חדרים, מתוכם
ארבעה חדרי אורחים, חדר כושר, חדר הראווה (שם מוצג אוסף כלי
הנשק של הוד מעלתו), שלושה חדרי שירותים עם אמבטיה מלכותית
וג'קוזי,  חדר השינה המלכותי, חדר ההיסטוריה המשפחתית, ועוד כל
מיני חדרים שאני לא טורח לחקור יותר מדי בהפסקות של בין שטיפת
הרצפה להברשת החלונות. השמועות בחדר האוכל בזמן האחרון אומרות
שהוד-מעלתו מתכנן להוסיף חדר מיוחד, חדר מחשבים, שם יהיו
המוצרים המשוכללים והמתקדמים ביותר מבחינת חומרה, תכנה ומותרות
אלקטרוניות (מה שזה לא יהיה...).
הגנן אומר שבקרוב כולנו ניזרק לרחוב, כי להוד מעלתו יהיו
משרתים אלקטרוניים, רובוטים, שיעשו בדיוק מה שאנחנו עושים, רק
מהר יותר וטוב יותר. אני אישית לא נוטה להקשיב לו, הוא סובל
מהתקפי חרדה כבר כמה שנים, מאז שתפס אותי ואת אשתו על חם.
המפלס העליון, לעומת זאת, זו כבר בעיה... שם נמצאים החדרים של
הנסיכות והפילגשות. הוד מעלתו הוא גבר יפה תואר, 1.85 בערך,
ידיים ובטן שריריות ולטובות, חזה נפוח ולא שעיר מדי, רגליים
חזקות, וכן כן, גם סממן גבריותו עובר בקצת את ה-19 ס"מ (יום
חמישי אני תורן הרחצה...) כך שיש  הרבה כאלה...יש להוד מעלתו
העדפות זמניות מדי פעם, אבל בסה"כ כולן זוכות בערך לאותו יחס.
לכל אחת מהן מוקצות כמה משרתות שדואגות לכך שלא יחסר להן דבר,
החל בבבגדים ותמרוקים וכלה בחומר קריאה לשעות הלילה.
יש כמה שאני זוכר באופן מיוחד...היתה אחת, יפה מאוד, אבל
מיושנת...צורת החשיבה שלה, צורת הלבוש שלה, צורת הדיבור
שלה...לי אישית זה לא הפריע יותר מדי, אבל מדי פעם יכולתם
לתפוס את הגנן מדבר עליה מאחורי הגב (אבל בטונים גבוהים מאוד),
משהו בסגנון של "קיבינימט, איפה היא היתה במאה שנים
האחרונות?!"
היתה עוד אחת...היפיפיה ביותר שראיתי...שיער שחור כמו פחם,
שפתיים אדומות כמו דם, וגוף...אלוהים ישמור, גוף לבן כמו
שלג...לא יכולת להסתכל לעברה רק פעם אחת, לעולם לא. ייתכן
שדמיינתי, אבל היא כל הזמן פזלה לעברי...אפילו אמרה לי פעם
שאני ממש סקסי, ושיש לה פטיש לבחורים נמוכים...נו, בטח היתה
שיכורה...
והיתה עוד אחת שהגיעה לבושה בלבוש של קבצנית...ומאחוריה באו
אמא שלה ושלוש אחיות...לא הבנתי מה הן עושות שם, גועל-נפש אחת
אחת, אבל היא? שים אותה בשמלת נשף והיא תיראה כמו נסיכה
אמיתית! "זה בדיוק מה שהוא מתכוון לעשות" ענתה לי אחת התופרות.
יפה - אבל ממש מוזרה...נפוצו שמועות בקשר אליה שהיא עוסקת
במאגיה, משהו עם פיות וזיבולי שכל כאלו...אם תשאלו אותי, היא
סתם משוגעת.
כן, אלו סוג החתיכות שהוד מעלתו מביא לארמון. לפעמים ריח הבושם
שלהם עדיין נשאר על המצעים, ואני בלי בושה שואף מלוא ריאותיי
לפני שאני פונה למלאכת הכיבוס המייגעת...רק ההליכה אל האגם
וחזרה גוזלת שעה שלמה...
השעון מכה עשר, ולא עוברת דקה עד שהם נכנסים. אלוהים...היא כל
כך יפה...אני מוציא מכיסי את התמונה של אשתו של הגנן, ומגחך.
כוס יין או שתיים, שיחת חולין קצרצרה על דרקונים ומערות, והם
נכנסים לאחד מחדרי הנסיכות שטרם אוישו. אני תוחב את התמונה
המקומטת חזרה אל כיס מכנסיי, ועולה למעלה. תוך כמה דקות האור
בחדר גובה, ורק מנורת לילה נשארת על מנת ליצור אפקט רומנטי.
ואני, כהרגלי...יושב עם האור כבוי במסדרון ליד "חור העכברים"
שעיצבתי לי, ומחכה כאשר מכנסי כבר מופשלות ואיבר מיני בין
אצבעותיי. זה לא קל להיות משרת, זה אפילו מסריח...אבל ככה אני
עובר את היום. מדי פעם בתוך העומס אני מרשה לעצמי לעצור שניה,
לבהות בנקודה בלתי מוגדרת באוויר ולחשוב לעצמי "מעניין מה הוד
מעלתו יביא לי ממסעותיו היום"...