היא פתחה את הדלת, עידן נכנס פנימה...אני אחריו עליז.

בכניסה של החדר הכל היה כבר מוכן. האוירה הייתה בדיוק בצורה
שרציתי שתהיה, גם אם לרצון שלי לא היה כל השפע על המצב. ניכן
בכוח הגורל באותו לילה, כל בחירה שהייתי מבצע יכלה להיות שחור
או לבן, אבל בסוף הכל נראה ציבעוני.

ישבו 5 בנות במרפסת,

עידן ואנוכי נכנסנו למרפסת  - כאילו אנחנו מפריעים לחבורת נשים
באמצע דיוני סקס. על השולחן היה ניצב בקבוק יין לבן ו 5 כוסות
זכוכית, קצת שאריות גבינת שמנת וקרקרים.

ישבנו 7 במרפסת,

אחרי שיחת הכרות קצרה, חייוכי מצב שוברי קרח, אחת השותפות
לשיחה הייתה צריכה לזוז.

היא סגרה את הדלת בדרכה החוצה, עידן פתח בשיחה לידידתו הקרובה,
אני שותק - מתבונן.

בתיק שלי היה תוכניות להמשך הערב, לא שהיה לי בעיה להתחיל ישר
במשחק המוזר של החיים, אבל היה נעימות מסויימת שעוד קצת היה רק
הורס. הימים הראשונים של הקיץ עושים מעבר חד להרבה אנשים בראש,
החום הראשוני אחר החורף. האויר החם וריח החופש ממסטל את כולם.
פתחתי את התיק, הוצאתי את הקופסא שבא החסנתי את משחק הפרטי
שלי, את ההנאה הקטנה בחופש מוחלט, שלפתי מיד אחר כך
ניירות...כולם מביטים בי, כולם מצפים ממני להבנה ( כמובן
מאליו, החיים כל כך פשוטים אם  רוצים לתפוס אותם כפשוטים ). מה
אני מבין ? מה אני יודע...אני בשבילהן עוד אחד שבא עם עידן
לערב יין ודיוני סקס. עידן מביט בי בביטחון, נעול על ההמשך של
הערב, אני חושב על המטרות...על ההגיון של 4 בנות ו 2 חברים
טובים. האופציות כל כך גדולות, העננים כל כך מרחפים - אני מאבד
את עצמי, אבל המטרה ניצבת מולי על נייר...אני מגלגל את הנייר
ומשחק נימצא בין דפנות המלבן...איך מלבן נייר לבן עם קצת עזרה
הופך להיות...

ישבנו 6 במרפסת,

"זה לא עושה לי כלום. באמת זה לא עושה לי כלום. אני עישנתי את
הכל, אבל גראס לא עושה לי כלום, גם חשיש לא !" אמרה, מי שאני
חושב שקוראים לה, מאיה.  
נתתי לה להדליק ראשונה, המשחק התחיל - האמת הייתה בדלת, מביטה
לתוך החדר, חוששת לצאת חוששת להכנס.

ישבנו 4 במרפסת,

עידן נעלם. אני אין לי מושג איפה אני. מוצא עצמי מול 3 זרות לי
לחלוטין, מדברות שפה שאני לא מבין. אמרו בשיחה הזו הרבה דברים,
המון מילים נשמעו לי הגיוניות אבל שום משפט או פסקה לא יצאה לי
בסדר. מבט חטוף לשעון, והכל זורם מבלי דאגת הזמן. מחר אני לא
עובד, מחר הדאגות יבואו מחדש. עכשיו הגיע הזמן להתחשב בהווה,
ליזום רגע בזה אחר זה.

"חם לי" - מאיה אומר. מזיזה את הכפתור הראשון של החולצה כלפי
חוצה. קמה מהקסא ופוסעת אל איבר המתחם שלי. הכל נראה לאט
כאשר...חולצות נפתחות, כאשר רגעים מתהווים הכל נעתק לזיכרון
הכל מצולם - כדי שנוכל להעביר את זה פעם אחר פעם בראש בחישובים
הכי קטנים בתחושות הכי מזעריות.  החברה שישבה ע"י מיאה, פיסקה
רגלים ושלחה יד על גופה, לפחות ככה זה נראה.

היינו 3 במרפסת,

עידן עדיין נעלם והחברה הרבעית בחבורה גם נעלמה.

היה מאוחר, זמן כבר לא שינה יותר מידי. מצאתי עצמי נהנה
מדו-שיח עם מאיה, כמה אפשר להגיד כאשר פה בתוך פה, כאשר פה מלא
ב...כאשר הפה עסוק, כאשר קצת מדברים עם הגוף. זו שישבה ע"י
מאיה, השחרחרה הזו מהצד, מנסה לדבר עם עצמה קצת...כאשר בשקט
ובלחישות היא מצטרפת לשיחה שלנו.

שוחחנו 3 במרפסת,

עידן עדיין היה חסר, אבל לא היה אכפת לי כבר. זה לא שינה הרבה,
הווה שולט כרגע מה שלא יהיה.

ריחות של גוף בגוף נפוצו, התמוססו בכל סוף ליטוף נעים שזרם.
רוח נעימה פורקת עלים מעל עץ המשיל על גופה קדמי, נוחת בין
שדייה ומחליק הצידה. מאיה נותנת, מאיה מקבלת, מאיה
משתפת...בהכל. היא תופסת את היד שלי מסרבת לעזוב, מחריזה על
שליטה. מתישבת ועולה, נמתחת ומתפתלת, מתפרקת ומתקבצת...בקרוב
יהלום בה הכל. הלב מזרים דם לכל חלק בגוף, הכל פועל בצורה
הורמוני, מתאחד לתפילה והאלוהים היא אורגזמה. היא מקשיבה
לגניחות, היא מקשיבה לאמת הנכנסת, היא מקשיבה לצרכים, לרעידות,
לכל נשיקה על הצבר. במרפסת מצאתי את עצמי מקדש,  כל פעם מחדש,
כמה פעמים, 2 נשים.

השיחה התארכה מהרגיל, הכל דפק, דפק ודפק לתוך הלילה .
גם בשתיקות,
שתיקות ששוות.
יש שתיקות שרועמות
ישנן שתיקות שצורמות
ישנן שתיקות שגורמות לציחקוקים.

ישבנו 6 במרפסת,

עידן חזר עם חיוך שאומר , ניצחון. אני ישבתי בצד החזרתי לו
חיוך של מלך. קסמתי עוד נייר מלבני לבן ובו ים של משחקים לשיחה
הבאה.

הזריחה על אזריאלי נתנה פרוספקטיבה נכונה על השעה, הראש היה
שקוע במחשבות שהפכו לחלומות, חלומות שהפכו לחיבוקים, חיבוקים
שהפכו לנשיקות פרידה...הפכו גם הם למעלית מטה לחניה.

נסענו 2 במכונית בחזרה...

אני פותח את הדלת הביתה , נכנס עליז...מעניין למה  - תהיתי
לרגע, נרגעתי -  חזרתי למציאות הכל מסביבי כבר לא רוקד, לא
מקפץ, לא רותח ( מאיה ). אבל דבר אחד נדבק בי ונשאר מהכל
(מערב, לילה ותחילת הבוקר היפה של שבת), נכנסתי למיטה עם חיוך
שאומר ניצחון, נרדמתי על הפנים היה מפוזר חיוך של מלך.

נכתב בשעת לילה מאוחרת ,
תודה לטיטי טובולינה על הכיוון באירוטיקה.