וואלה נשבר. ואפילו לא מבין על מה המהומה. ובעצם כן. יושב
בשתיים בלילה כותב זיוני שכל. מה לספר לכם? שאין לי מושג למה
אני כותב פה? שאין לי מושג למה אני עתודאי למרות שרציתי ללכת
לצבא? שאין לי מושג מה המטרה התכלית? יותר מדיי אני כותב את זה
יותר ויותר זה נשמע נדוש מטומטם וכו. אבל מה לעשות זה מה
יש.אהבה? כמה ניסיתי לשכנע עצמי שזו המטרה. הגשמה עצמית? מה
היא אותה הגשמה? מתי היא באה? איך אני מבין שהשמתי את שאיפותי?
מה השאיפות שלי בעצם? להצליח? במה בדיוק? עבודה? במה לעבוד?
לימודים? לא ניראה לי. חברים הנה אני מכריז בזאת: לי לפחות
נשבר הזין. ואני מזיין כאן את השכל. האמנם? אנחנו חיות עם
תובנה. כלומר המטרה היא אוכל וצאצאים לשמור על האנושות. אבל
התובנה שלנו דופקת את המשוואה. שיהיה לילה טוב