הילה פלמון / הרים/התעצמות |
מודיעה לכל דורש
אורזת בגדים בחפזון.
חיי עיר אפורים
משתחררים בדרך
דממה משתררת
בגופי העייף.
-ודוממת.
מחשבה אחר מחשבה
הוא שולה מתוכי
אוויר הרים, אהוב שלי
כמה עוד דמעות
אוכל לעצום?
-אחת.
עם אהבתי.
אחת-מתעצמת בעצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|