21.2.03
הבטחת שאני ואתה ניהיה אחים,
הבטחת לתת לי יד במצבים הקשים,
הבטחת להיות כאן לצידי כשהדרך תיהיה תלולה,
הבטחת לעשות הכל בשבילי.
אבל למילים שלך אין ערך כי כשהמדרון ניהיה תלול אתה נכנסת
לקונכיה שלך כמו שבלול.

פרדס של הבטחות נטעת בי,
פרדס של הבטחות נטעת בליבי,
אך הפרדס היה מזוייף,
הפרדס היה שיקרי,
כמו המילים שאמרת לי.

ואני שוב חוזרת להתחלה ונזכרת שאמרת שלנצח נישאר,
נזכרת בזמנים הטובים,
בזמנים הנפלאים,
אך הכל זיכרון כי אתה סכין חדה שעטופה בקטיפה.

הזמנים עוברים,
והכאב גם הוא עובר לאיטו,
אבל הצלקת היא מתנה לכל החיים
ובצלקת נמצאים כל הזיכרונות הכואבים וגם הטובים,
אבל הצלקת עצמה היא סימן לבגידה!