|
לילה של יום אחר
הזוי,
עצוב,
סקרן,
ביישן
היום אני ילדה
של אמא.
שלך.
זאת שמחכה בתחנה
אבל הפעם לא נראה שתבואי.
שלוש דקות אחרי חצות. עוד יום עבר.
אפריל , אלפיים ושלוש. חם.
סדאם עוד לא הפציץ. (אבל כולם מחכים)
שטראוס כבר מצאו את הנוסחה לקוטג' (אבל מה זה שווה אם אין לו
בית)
אפילו הקיץ כבר כאן.
ואני..?
אני.
יודעת.
אף אחד לא יבוא.
כמה זמן אני עוד אמשיך לעמוד שם? בתחנה.
רעבה,
עייפה,
מפוחדת,
חסרה.
אולי בחורף. לא עכשיו.
חם מדי. חם.
אני הולכת. |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.